roeieביום זה אנו מרכינים ראש ונזכרים במאורעות המלחמה הארורה ההיא. כבן למשפחה שחוותה חלק מהזוועות הנוראיות שהתרחשו שם, אני כל שנה נדהם מחדש לראות את הסרטים ולשמוע את הסיפורים של הניצולים לגבי מה שהם עברו שם.
נר זיכרון
ידוע לי כי שנאה זה אחד הדברים שיכולים לאכול אותך כאדם ואף לפגוע בסובבים אותך. למרות זאת ובכל שנה מחדש מתעוררת אצלי שנאה רבה וסלידה מכל הקשור
לגרמניה ולעם הגרמני. בליבי קיבלתי החלטה עוד לפני שנים רבות כי לא אדרוך על אדמה מקוללת זו הנקראת גרמניה. למרות כל אשר ארע באותם שנים של השמדת יהודים עדיין קיימת שם גם היום שנאה ואנטישמיות רבה מאוד ורבים מסתירים אותה בתוך תוכם. אני מושכנע כי ממשלת גרמניה מחזיקה בארכיונים שלה תיעוד רב על נכסים וכספים ומאורעות שקרו אז ועד להיום לא פותחת את שעריי המידע שלה על מנת להראות איזושהי חרטה ולפצות את משפחות הקורבנות בעוון המעשים השטניים של הנאצים אימך שמם ושם זכרם שלהם ושל משפחותיהם.
אני מאמין עד להיום כי ישנם עדיין משפחות של רוצחים ואולי אפילו הרוצחים עצמם מסתובבים באירופה ואפילו בגרמניה עצמה כפי שראיתי אתמול בתכנית על רוצח שפל שנמצא בפולניה ואפילו בהיותו איש זקן וחולה מכחיש כל קשר שהיה לו לרצח משפחה שרצח כאשר הוא נמצא באימות מול הנכד של הנרצח.
ללא ספק, שנאה היא דבר שאוכל אותך אבל אני לא יכול להשתחרר מכך שבמשפחה שלי נרצחו ילדים נשים וגברים, אחים של סבתי עליה השלום. ביום זה להבין כי יתכן שאחד מהם היה ילד או ילדה באותו זמן ללא אוכל מוכה ומרוט וללא הוריו שיהיה לו כתף לבכות עליה. אני כאבא היום יכול רק לבכות רבות אם חלילה ילדיי היו צריכים לעבור מסע נפש שכזה ואז להבהיר עד כמה אני שונא. שונא אותם בכל ליבי ומאחל להם ולמשפותיהם למות מוות אכזרי כפי שהם הרגו אותנו.
יהיה זכרם של כל היהודים הקדושים שניספו בשואה ברוך.
